3בטומאת אדם זו טומאת מת לכל טומאתו לרבות מגע זבין וזבות אשר יטמא לרבות הנוגע כבועל נדה בה לרבות בולע נבלת עוף טהור. בת"כ ופרש"י לרבות בולע נבלת עוף טהור המטמאה בבית הבליעה שאם אכלה ונכנס למקדש חייב וכן פרש"י בפ' אחרי מות בפסוק וכל אשר תאכל נבלה וטרפה ובפ' אמור בפסוק נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה ואם תאמר והא בה מיעוטא הוא והיכי מרבינן מינה בולע נבלת עוף טהור כבר תרצו בזה בפ"ק דשבועות משום דההוא מיעוטא אייתר דכתיב או כי יגע בטומאת אדם בעולה ויורד אלמא דבר נגיעה אין דלאו בר נגיעה לא וכתיב בה מיעוטא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ופרש"י דלאו בר נגיעה לא הוא נבלת עוף טהור שאינה מטמאה בנגיעה אלא בבית הבליעה על ידי אכילה כדכתיב בפרשת אחרי מות וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה וכבס בגדיו ומוקמינן לה בנבלת עוף טהור בת"כ ואמרינן התם יכול מטמא במגע תלמוד לומר בפרשת אמור נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה שאין לה טומאה אלא אכילתה הרי שמיעט הכתוב לבולע נבלת עוף טהור שנכנס למקדש שאינו חייב חטאת והדר כתיב לכל טומאתו אשר יטמא בה למעט בולע נבלת עוף טהור שאינו חייב חטאת ה"ל מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות בולע נבלת עוף טהור שאם אכלה ונכנס למקדש שיהיה חייב חטאת:4ולא ידע ששכח הטומאה זהו פירוש של ונעלם השני שהנונע בכל אחד מכל אלה האמורים כאן דהיינו טומאת מת וטמאת זבין וזבות ונוגע בבועל נדה ובולע נבלת עוף טהור לא ידע בעת שאכל קודש או כשנכנס למקדש שהיה טמא מפני ששכח הטומאה ואחר שאכל הקדש או אחר שנכנס למקדש נודע לו שהיה טמא וזה הוציא אותו רש"י מונעלם הראשון שכתוב בו ונעלם ממנו והוא טמא ופירש שם ונעלם ממנו הטומאה וחייב מזה שפירושו ונעלם השני הוא ונעלם מהטומאה ולא ידע ששכח הטומאה אף על פי שאינו כתוב אחריו והוא טמא כמו בונעלם הראשון:5ואשם באכילת קדש או בביאת מקדש. מג"ש דלעיל אך קשה בשלמא התם אתיא שפיר דכתיב ונעלם ממנו ואשם שמפני שנעלם ממנו הטומאה נכנס למקדש או אכל קדשים אלא הכא דכתיב והוא ידע ואשם היכי מצינן לפרושי ואשם באכילת קדשים או בביאת מקדש וכי מפני שידע שהיה טמא אכל קדשים אי נכנס למקדש. ושמא יש לומר דמקרא מסורס הוא ואקרא דונעלם ממנו קאי והכי קאמר ונעלם ממנו ואשם והוא ידע שמפני שנעלם ממנו הטומאה נכנס למקדש או אכל קדשים ואחר כך ידע שהיה טמא ויהיה פירוש והוא ידע ואשם וכבר אשם וכמוהו וגבר ימות ויחלש וכבר חלש:
